"אנו רואים בך כאחראית להידרדרותו של בננו" |
|
מכתב קורע לב ששלחה אם לילד בן 8, לפסיכיאטרית שטיפלה בבנה, לאחר שזה הובחן כסובל מתסמונת כפייתית – OCD.
אבי מוססקו | פורסם: 27.01.2010 22:50
|
מיוחד לעיתון "השבוע בנתניה", מכתב קורע לב ששלחה אם לילד בן 8, לפסיכיאטרית שטיפלה בבנה, לאחר שזה הובחן כסובל מתסמונת כפייתית – OCD. העיתון "השבוע בנתניה" מפרסם את המכתב המלא, שחובה על כל אב ואם לקרוא אותו מתחילתו ועד סופו. כאן המקום לציין שבשל צנעת הפרט וחוק הגנת הקטין, כל השמות הרלוונטיים שמורים במערכת. לכם Y היא הפסיכיאטרית ו-X היא המטפלת באומנות שטיפלה בילד.
Y שלום,
התלבטנו מאוד כיצד לפתוח מכתב צועק זה אלייך ואל שותפתך לעשייה הבלתי מבורכת לחלוטין!
להזכירך, הגענו אלייך עם בננו , לראשונה בעקבות בקשה של X - המטפלת באומנות לאבחון נטיות אובדנות. בפברואר 2009 אבחנת כי הוא אינו אובדני.
בשנית הגענו אלייך ביוני לאחר הידרדרות קשה במצבו - התמוטטות נפשית, בעקבות הטיפול באומנות שדרדר את מצבו עד מאוד. בפגישה זו אבחנת אותו כבעל תסמונת כפייתית – OCD. על פי מחקרים איכותיים ובירור מעמיק ביותר התברר לנו כי טיפול באומנות מגדיל ומגביר חרדתיות לשמע, אנו שואלים את עצמנו איך את, לכל הרוחות, תמכת ועודדת טיפול זה, כאשר בננו הלך והתדרדר לנו???
ידוע לנו כי שיטת הטיפול ב
לבננו הענקת כביכול טיפול רפואי - תרופתי ותרפיה באומנות (בהמלצתך) אשר היו אמורים לשפר ולווסת את התנהגותו הבלתי מובנת של הילד ו"לטשטש" את נושא החרדתיות והכפייתיות. הטיפול האינטנסיבי האובססיבי התרופתי שלך כמעט וגרם לו אבדון טרגי.
ציינו לא אחת בפנייך ובפני
את אבחנת אותו כבעל הפרעת התנהגות (שזה ממש לא היה כך - אנו משערים כי "הפריזמה" בדיעבד היא זו שגרמה להידרדרות), שינית את ה"פריזמה" ל"לוסטרל" והוספת לו תרופה נוספת-"רספונד".
בית הספר המשיך לדווח כי מצבו של בננו מחמיר ובנוסף: שטיפות הידיים לא נפתרו, התנהגויות פסיכוטיות אשר כללו אובדן שליטה, אלימות , אי רצון לחיות ,אמירות אובדניות מילוליות (לא היה רחוק כי אלו יהפכו למעשיות) וכל זה בליווי אותן תרופות מסממות אשר שוב ושוב שונו והוחלפו כאילו מדובר פה באיזה ניסוי על ארנב.
*האם את כרופאה מקצועית, המתיימרת להיות בכירה, בכלל מודעת לאותן השלכות קיצוניות מעבר למה שכתוב בתוויות היצרן?
*האם את יודעת כי על סמך הFDA- קיימת אזהרה חמורה ביותר לאותם קטינים (וגם אגב לבוגרים יותר) כי עלולה להיות התנהגות הפוכה אשר מלווה באובדנות, נטייה להתאבדויות, אלימות וחוסר שקט תמידי?
*תוכלי להיכנס למספר פורומים באינטרנט ולצפות באותם פציינטים אשר מתעדים בצורה מצמררת את אותן השלכות בעבור לקיחת תרופותייך הפלאיות (הלוסטרל וחבריו...). קיימות עדויות חד משמעיות של ילדים המתועדים באתר ככאלו שרצו ממש למות (מוסרט בוידאו בYOU TUBE ) ,חלק אגב גם התאבד............(כנסי לאתר עמותתCCHR" ").
איפה לעזאזל אחריותך בעניין זה ?? אכן יתכן כי דפוס זה הינו נדיר אבל את כמומחית בתחום זה היית חייבת להזהיר ולומר לנו זאת!
בעקבות תרופת ה"לוסטרל" מצבו של הילד הקצין אף יותר : הוא איבד כיוון, רצה לקפוץ לכביש, לזרוק עצמו מהחלון. גם בבית הספר חגיגת התרופות שלך לא איחרה לבוא: נאלצנו לקחתו רבות עקב תקריות אלימות ואו אמירות אובדניות.
שוחחנו עימך והתלוננו כי בית הספר מדווח שמצבו של הילד הולך ומחריף. את בתגובה ענית בחוסר מקצועיות משוועת כי קבענו שיש להמשיך ולקחת את תרופות "הנפלאות" ושניצור קשר עימך רק בעוד כחצי שנה, אני מניח,
טענות קשות מנשוא אלייך:
*מדוע לא המלצת לפנות מיידית לפסיכולוג אשר מתמחה בטיפול בשיטת CBT?
*מדוע תמכת בהמשך מתן טיפול באומנות למרות שאין הוא מועיל ואף גורם להידרדרות?
*מה החיפזון לשלוף תרופות פלא ?
*האם שיטות טיפול פסיכולוגיות אשר אינן כוללות אשפוזים ותרופות אינן בלקסיקון שלך?
לפני מספר שבועות שכחנו לתת לילד את התרופה בבוקר וראה זה פלא: הוא התנהג בבית הספר בצורה מדהימה שאפילו גררה שיחת טלפון מהמחנכת לבירור העניין.
את התרופה נתנו לו בצהריים ואז נוכחנו במצב שלא ניתן לתיאור: הילד לא היה מסוגל להתרכז בשיעורי הבית, לא הפסיק לבכות בכי שאי אפשר לתארו במילים וביקש כי נפתח את החלון כי הוא לא מסוגל יותר ובא לו לזרוק את עצמו מהקומה השמינית (לא כאמירה אשר נועדה להשיב לו תשומת לב, אלא אמיתית). בעקבות כך הפסקנו לו את התרופות ללא היסוס (כמובן לאחר שהתייעצנו עם מקורבים מביני עניין). פעולה זו גרמה לו ל"השתגע" יותר. בשל כך, לקחנו חופשה מהעבודה, שהינו עם הילד בבית מבלי לעזבו ולו לרגע קט, מתוך אמונה כי בתוך מס' שבועות השפעת התרופות תיעלם.
אכן צדקנו, כיום הילד חזר להיות ילד "רגיל" בבית הספר. מזה 4 שבועות הוא ממושמע יותר, מתון יותר, מרוכז יותר, ציוניו עלו ללא הכר ושוב הפך הילד לתלמיד, אך החשוב מכל הוא "שקיבלנו" בחזרה את הבן שלנו.
בנוסף להפסקת הטיפול החמדני והקשקשני שהתקיים לו אצל
מצאנו פסיכולוג אמין, ישר, בוגר, מקצועי, פשוט מ-ד-ה-י-ם ולא חמדן כסף, אשר תתפלאי לשמוע: הוא ממש אבל ממש מתמחה בטיפול O-C-D. לאחר שתי פגישות (קשה לנו אפילו עד עכשיו להאמין בזאת). עניין שטיפות ידיו נחלש ללא הכר (ללא כדורייך...)על ידי שיטות טיפול רציונאליות ודו שיח תוך כדי יישום מעשי לבירור עניין חרדות החיידקים שלו. כרגע הילד שוטף ידיים באופן רגיל לחלוטין, כשאר הילדים.
כמו כן הפסיכולוג מדריך את הילד המתוק כיצד להתמודד עם תקריות אשר מתרחשות בבית הספר -אין ספק כי הבחור הוא יחיד סגולה!
נרצה לציין נקודת אור אצלך וזאת עשיית הסדר בינינו כבני זוג בהתמודדות מול הילד, זהי אומנם נקודת אור אך היא ממש "פסיקון "לעמת האור שאנו מקבלים מכך שהילד נולד מחדש.
Y, בעקבות כל זאת, נשבענו לעצמנו כי לקיחת תרופות פסיכיאטריות לא יהיו אצלנו או אצל מקורבנו, גם באם עניין זה ילווה בקצת "הפרעות ". בנוסף אנו מתכוונים לחשוף את תופעות הלוואי של התרופות ("פריזמה" ו"לוסטרל"), שמהן יש להיזהר גם באם הינן נדירות. יש להזהיר את הציבור בעניין חמור זה כדי למנוע אסונות שמהם לעיתים לא תהיה דרך חזרה.
אנו רוצים ליידע אותך כי מכתב זה יופץ מיידית (ללא שמות) לרשימת בעלי תפקידים במנהל התרופות, בתי חולים לנפש, משרד הבריאות איגוד הפסיכיאטריים ואף אולי למדיה התקשורתית בדבר פרסום אזהרה חמורה שאותה אנו דורשים לציין בתווית התרופות, אנו סבורים כי בכך נציל עוד מספר מטופלים אשר מסוממים מתרופות אלו.
על פי הפורום באינטרנט יש כאלה והמון .....(אגב, גם ההתנתקות מתרופות אלו מלוות בתופעות לוואי קשות ומזעזעות ביותר).אתם הפסיכיאטריים צריכים לתת את הדין בעניין!
לסיכום, מעבר לתזרים המזומנים אשר נשלף מארנקנו בקלות , אנו רואים בך כאחראית להידרדרותו של בננו, למרות מעקבך הרפואי. יתרה מזאת: לא טרחת להזהירנו לגבי תופעות הלוואי החמורות ביותר ואף דרשת מאיתנו להמשיך עם תרופותייך אשר גרמו לנו צער , יגון, סבל וייאוש.
ציינת בפנינו כי הטיפול התרופתי הוא לחצי שנה עד שנה, מבלי ליידע אותנו כי זהו תהליך ניסויי הלוקח זמן רב למצוא את התרופה והמינון המתאימים ולכן העניין לא יסתכם בזמן שנקבת, אלא הרבה מעבר לכך.
אנו רואים בחומרה גם את חוסר הלויאליות שלך ושל X בפגישתכן המשותפת ללא עדכון מצדך ומצדה - חוסר אמינות משווע שלא יעלה על הדעת!
