נוער המדענים

בכנס החלל הבינלאומי שייערך בימים ראשון ושני בשבוע הבא בבית חיל האוויר בהרצליה, יהיו נוכחים דמויות בכירות ביותר מעולם המדע, אנשי צבא, אישי ציבור ונציגי חברות מרחבי הגלובוס התופסות מקום מרכזי בתחום. בין המכובדים בחליפות שיכללו בין היתר את נשיא סוכנות החלל הצרפתית, מפקד פיקוד החלל האמריקאי, בכירים מסוכנות החלל נאס"א, סוכנות החלל הרוסית ומשלחות מחיל האוויר האמריקאי, יהיו גם מי שיגיעו בתלבושות רשמיות פחות וייצגו את דור העתיד של המדע. תלמידי מגמת הפיזיקה של בית הספר 'שפירא' בנתניה, שאחוזים ניכרים מהנערים והנערות הלומדים בו לאורך השנים הם עולים חדשים מאתיופיה, צרפת וחבר העמים, יהיו אורחי הכבוד לצד נשיא המדינה, שמעון פרס, ולא יגיעו לשם בחסד, אלא מתוך עבודה קשה שנעשית במוסד החינוכי במשך שלוש השנים האחרונות.

הדבר שמהווה אולי את ההפתעה הגדולה ביותר בעניין, הוא העובדה שהתלמידים המחוננים מ'שפירא' יהיו הנערים היחידים שייקחו חלק בחגיגה המדעית. בתי ספר רבים מכל הארץ קיוו כי הם יהיו אלה שיזכו להשתתף בהתאגדות היוקרתית כל כך, אך מסתבר כי ההשקעה האדירה של 'שפירא' בכיתות מגמת הפיזיקה המורחבת, הפרויקטים המעניינים שנבחרו על ידי צוות החינוך המכוון, והתוצאות המרשימות שידעו תלמידי כיתות י' – י"ב להפיק במהלך השעות בהן שקדו על החידושים הטכנולוגיים, לא הותירו סיכוי לשאר התיכונים והביאו לכך שבין אוהלי התצוגה של חברות כמו רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, שיפגינו במקום מיזמים מדעיים שונים, יהיו גם שניים של תלמידי המגמה המצטיינת.

"הרעיון היה לפתח שיטת לימוד שונה" מספר שלום עזרן, מנהל בית הספר שפירא, על ההחלטה להקים את המגמה המורחבת, "רצינו ליצור תמריץ אמיתי עבור תלמידי התיכון ולהחדיר בהם מוטיבציה ללמוד מקצועות כמו פיזיקה, מתמטיקה ואחרים. שיטות הלימוד המקובלות שפועלות ברוב בתי הספר, נותנות לתלמיד מערך לימודי שבו הידע במקצועות הללו מגיע אליו בנפרד. הוא לומד פיזיקה, מתמטיקה ואנגלית לחוד, ומצפים ממנו למצוא תחום בו הוא יוכל לחבר את כולם ולהתעניין בהם. כאן יש לנו גישה הפוכה. אם ניקח לדוגמא את הפעילויות בשיתוף חברת 'מנור', שבמסגרתן התלמידים לומדים על אווירונאוטיקה, יושבים בתא הטייס עם אנשי מקצוע וביחד איתם מטיסים מטוס, תוך כדי כל החוויה המרגשת הזו הם שואלים את עצמם כיצד המטוס פועל ונע באוויר. בעזרת משוואות מתמטיות ופיזיקליות הם מבינים זאת. כלומר תוך כדי שהילד עוסק במה שהוא באמת אוהב, הוא לומד מבלי משים גם פיזיקה ומתמטיקה ונהנה מכך. הילדים לומדים את הדברים בכוחות עצמם, ואני חושב שהשיטה הזו מוכיחה את עצמה לפי התוצאות שהגענו אליהן".

שיטת הלימוד עליה מדבר עזרן נקראת מערך לימוד בינתחומי. במשך השנים חשבו בבית הספר כיצד ניתן למנף את הפוטנציאל הגלום בתלמידיו, שכאמור כוללים גם הרבה ילדי עולים חדשים השייכים לאוכלוסיה שלא קל להצליח מתוכה. "צוות בית הספר, הכולל את רכז מגמת הפיזיקה, איציק גוילי, חשב כיצד ניתן להעביר את חומרי הלימוד בצורה מעניינת יותר ולהביא ילדים להצטיינות" מתאר עזרן את התהליך, "נפגשנו עם דמויות ציבוריות, עם אנשי עירייה ומדענים מהאקדמיה, כדי לבדוק איך לקדם את העניין. פנינו לפרופסור משה רוזנפלד, ראש תחום אווירונאוטיקה באוניברסיטת תל אביב, והוא הסכים להיות היועץ האקדמי שלנו, ביחד איתו ועם אנשי אקדמיה נוספים מתחומים שונים גיבשנו מספר פרויקטים ומאז פסיפס התלמידים המורכב מעולים חדשים שהגיעו לכאן מארצות שונות, מצליח להגיע למקומות רחוקים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם ראש העיר מרים פיירברג איכר ועיריית נתניה, שתומכת בפרויקט מבחינה תקציבית ופדגוגית, יש לנו כמה תורמים נוספים, וכמובן ישנן חברות כמו 'בלו בירד', התעשייה האווירית ואחרות שמתנדבות לעזור לתלמידים ומספקות להם הנחיות וחומרי עבודה. את המערך משלימים דוקטורים ופרופסורים מאוניברסיטאות תל אביב ובר אילן, שמנחים באופן צמוד את הילדים לאורך כל הפרויקטים".

"הפרויקט של כולנו"

מלבד התלמידים, נראה כי הפרויקט המוצלח של מגמת הפיזיקה בבית הספר הפך גם את המורים למאושרים יותר, והשרה במקום גאווה אמיתית. איציק גוילי, רכז מגמת הפיזיקה המעורב בכל הפרויקטים בהם עוסקים התלמידים, מודה כי גם הוא לומד ביחד איתם בכל יום דברים חדשים ומעיד שתפקידו כאיש חינוך קיבל גוון מעניין יותר בעקבות הרחבת המגמה. "יש לנו כשלושים תלמידים במגמה, מספר מרשים ביחס לבתי הספר בארץ" אומר גוילי, "אני חושב שהמורים השונים בבית הספר מרגישים שזה הפרויקט של כולנו ויש פה התארגנות מדהימה שנועדה לעזור לילדים להצליח. מדובר במחזור השלישי שלנו השנה, ואת הפירות של המחזור הראשון כבר ראינו כשהתלמידים זכו בשני ציונים לשבח ממכון ויצמן, בשני ציונים לשבח מתחרות מדענים צעירים, מהשתתפות בתחרויות לאומיות ובינלאומיות ועכשיו בהזמנה לכנס הזה. שיתוף הפעולה הוא הדוק ונטול אגו, כאשר המורה לאנגלית מכינה את התלמידים לתחרויות בינלאומיות בהן יש צורך בשפה, המורה למתמטיקה מעבירה את החומר הדרוש, המנהל מספק את הסביבה הלימודית וכל אחד עושה לפי יכולתו. ההירתמות של אנשי אקדמיה היא דבר חשוב מאוד. הם מגיעים לכאן, מזמינים את התלמידים אליהם ויושבים בכל פעם עם קבוצות קטנות של תלמידים כדי להסביר להם ולהעביר להם את החומר הלימודי".

התלמידים לפרויקט לא נבחרים על פי קריטריונים קשיחים. מי שרוצה להיות שותף למגמה מבקש, ובית הספר מאפשר לו הזדמנות. במסגרת הלימודים, המדענים הצעירים נשארים בבית הספר פעמיים בשבוע מעבר לשעות הלימוד הרגילות, עד הערב, כדי לעבוד על הפרויקט שבאחריותם. "יש בתי ספר שהילד מגיע אליהם עם ציון 95  ובהם הוא משתפר ומשיג את ה – 100, אבל החכמה לדעתי היא לקחת ילדים עם ציונים נמוכים ולהביא אותם להצטיינות" מסביר גוילי, "זאת העבודה החינוכית האמיתית, כאשר אם בית הספר לא יהיה שם, הילדים לא יצליחו. בית הספר מספק להם את כל התנאים, כאשר בימים בהם שעות הלימודים מגיעות עד הערב הם מקבלים מאיתנו מזון בכדי שיוכלו להמשיך וללמוד. המסירות של הצוות היא מדהימה כאשר מנהל בית הספר מפקח מקרוב בכדי לוודא שהכול מתנהל בצורה מסודרת".

התהליך בו התלמידים מבצעים את הפרויקטים מתחיל במפגש עם מנהלי חברות היי טק שונות, שנותנים להם משימות שאותן הם צריכים להגיש עד לתאריך יעד. גוילי מציין, שכאשר ההוראות מגיעות ממקור חיצוני, התלמידים נענים ביתר מחויבות: "כל המנחים של הפרויקט הם דוקטורים ופרופסורים. התלמידים מקבלים מהם את הידע ומבינים כי הדברים שאותם הם מפתחים ישמשו אנשים בחיים. אחד הפרויקטים לדוגמא, מפתח קסדה שבעזרת תוכנת מחשב, שידור וקליטה של גלי מוח מסוגלת להזיז דברים מכוח המחשבה. מיזם אחר שעליו אנחנו עובדים הוא פיתוח בטריות המבוססות על תאי דלק, מקור אנרגיה שמשמש מזל"טים. כל פרויקט כזה יכול להתפרס על פני שנה עד שלוש שנים, מושקעים בו מצד החברות עשרות אלפי שקלים, ומי שמנחה אותם הוא דוקטור תמיר גבאי מאוניברסיטת תל אביב".

על פי גוילי, ההשתתפות של התלמידים בפרויקט כיום וההנאה שלהם מכך, תניב עבורם הרבה הצלחות גם בעתיד. כבר היום המודעות ללימודים אקדמיים היא רבה יותר והתלמידים בפרויקט מגלים התעניינות בהשכלה גבוהה. "הרבה מאוד מהתלמידים אצלנו עושים פסיכומטרי היום, דבר שלא היה פעם" אומר גוילי, "האקדמיה מבחינתם היום היא משהו שניתן לגעת בו. כאשר הם מגיעים לפגישות עם המנחים שלהם באוניברסיטה, שמהווים מודל לחיקוי עבורם, הם נמצאים באווירה של אקדמיה, אוכלים בקפיטריות ביחד עם סטודנטים, וכל זה מקרב אותם ללימודים אקדמיים. יש כמה תלמידים שהולכים ללימודי עתודה במסגרת הצבא, וגם אלה שלא, עוד ישתמשו בידע ובניסיון שהם צברו כאן בתחומים שונים בהמשך".